הציור משמאל הוא תוצאת ביניים של סשן מתמשך עם המודלית בתנוחת הישענות על הכרית הכתומה. הרישום נעשה באמבר טבעי ואחר כך שמתי מספר כתמים של צבע במקומות המתאימים על מנת להשלים את בניית הקומפוזיציה. באמצע התהליך צילמתי את המודל במצלמת הטלפון וראיתי תוצאה שורמיר היה מאוד אוהב. זה גם חידד פעם נוספת את מה שהמחקרים בשנים האחרונות מראים בבדיקת תהליכי העבודה של ורמיר והשימוש שלו בקמרה אובסקורה. התוצאה המתקבלת מתארת את מה שהעדשה קולטת ללא "רצון" בעוד כשאנחנו מסתכלים על נושא כל שהוא אנחנו מכירים אותו ומתרגמים את ההכרה והמראה לכדי תמונה ברורה. כאשר מצמצמים את העיניים אפשר לראות את ההבדלים הטונאליים בין המודל , הכרית והספסל לבין האור שמגיע מהחלון מאחוריה. במצלמה כל החלל הפנימי מוצל מאוד ומשווה למראה אוירה מסתורית.
יש פיתוי לצייר כמו האינסטינקט ויש אפשרות לצייר עוד אחד שיהיה ורמירי.... מקווה בהזדמנות להעלות את התמונה מהטלפון ואולי גם את הציור הנוסף אבל קודם כל צריך לסיים את הציור הזה...
הנה התמונה מהטלפון, אפשר כמובן לראות את
הטונאליות של הקומפוזיציה וללמוד ממראה עיניים
את ההבדלים בתרגום האור והצבע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה