איך מוכרים ציורים

רביעי בבוקר 08:15, אני בדרך מזרחה לבדיקת שיניים אצל הרופא שלי. ברדיו נאבקים 88FM והבלוטות' מהטלפון שלי מי לוקח את הבכורה. אני לוחץ רדיו רדיו רדיו והטלפון מחזיר מלחמה. בסוף, מסונוור מהשמש של הבוקר, בלי לשמוע אפילו שיר אחד מלא, אני מגיע לרופא שאומר לי: "תמשיך ככה, הכל בסדר". 

על השולחן במרפסת של הגלריה השארתי ציור עם חתימה רטובה. כל זאת על מנת שהוא יספיק להתייבש עד שיבואו לאסוף אותו. 

רבע לשמונה בבוקר, הכלבה כבר הספיקה לרחרח את המרפסת לפני שאני מנסה לטפס את המדרגות. עוד לפני שאני מספיק לפתוח את המחשב, להדליק את האור ולהדליק את המיחם, קופצת בצעדים קלילים אישה טרוטת עיניים ומכריזה בקול: "באתי לראות ציורים". 

הדלקתי את האור, הצבעתי על הקירות והמשכתי בשגרת הבוקר, פחי אשפה, הדלקת אורות, מיחם ב-ON וקצת להזיז ימינה ושמאלה כני ציור. "אני מאוד אוהבת פורטרטים", היא אומרת. אמרתי לה שיש כאן על הקירות וגם בגלריה הקטנה. היא התחילה להוריד מהקירות, לשים ולהסתכל. "כמה זה?", היא שואלת. אמרתי לה שלסבתא של הילדה הצעתי את זה ב-2,500 ש"ח. "אני נורא אוהבת את זה, אבל יקר לי". 

"יש כאן משהו מההדגמה המצולמת שעשיתי לפני כמה שנים, אולי זה ימצא חן בעינייך", אני מנסה. "כן, תוריד, אני רוצה לראות אותו גם". 

"וזה ממתי?" היא שואלת ומצביעה על ציור על הקיר. "זה מהתקופה שלי בניו יורק", אני משיב. "וזה?", היא שואלת. "זה גם" אני אומר.

"אני חושבת שאלך למרכולית ואחשוב". עושה צעד אחורה וחוזרת שוב: "דוקא הראשונה שהסתכלתי עליה, היא זאת שמוצאת חן בעיניי. בכמה תעשה לי את זה על הבוקר?", היא שואלת. אמרתי לה שאני עושה בכל שעה באותו מחיר. 

"אבל אתה עושה לי את זה בתשלומים, כן?", היא מנסה. סיכמנו על שלושה. תשלומים. 

באמצע הבוקר היא חזרה לאסוף את הציור. החתימה עדיין קצת רטובה, אז לצערי לא יכולתי לתת לה את זה בעטיפה מהודרת. היא הבטיחה שתחזור מחר בבוקר, כי אולי יבוא לה עוד משהו. אולי...

וככה מוכרים ציורים. 

הדגמת ציור פורטרט, שמן על בד

הצלחה מהי

לא שואלים אותי אבל כאילו כן שואלים כי אחרת מה פתאום להתחיל לכתוב על משהו כזה רחב אם אף אחד לא שאל אותך אבל את זה למדתי מעזר ויצמן שזה כבר שייך לסיפור אחר שאולי יהיה מקום מתאים לשתף אבל עכשיו לעצם העניין כי הצלחה זה מושג שצריך בחינה מדוקדקת קצת יותר מהגיג פה הגיג שם ובאמצע היום לא ממש בא לי להתפנות ולהעמיק יותר מדי בכל המשמעויות של הצלחה אלא להאיר משהו מאוד מסוים על הצלחה של אמנים שמין הסתם אין לי אלא את הניסיון שלי לנסות להצליח או לפחות לחתור למשהו שנראה לי יתאים להגדרה הזאת של הצלחה. כי אמן, יוצר הוא קודם כל אדם שחי באזור חוסר הודאות באופן תמידי. רוצה לומר שכל פעולה שנעשית יש גם "הצעות" לעשות משהו אחר וזה כבר קושי בפני עצמו. מצד שני אפשר להגיד שמי שמתעסק ביצירה מין הסתם יוצר משהו שאינו קיים. והקושי בראש וראשונה זה להעביר את הדברים מהדמיון אל החומר ולראות אין מגשרים על הפערים האלה שיש לפעמים נראים קטנים אבל לרוב אם אתה כן עם עצמך אתה מבחין מיד שיש עוד הרבה מה להזיז ימינה או שמאלה על מנת שזה יהיה יותר נכון למה שנוצר ויותר מתאים למימוש הרעיון. ישנם יוצרים שחוזרים פעם אחר פעם על אותה היצירה והופכים את עצמם לבעלי מלאכה. הם מפסיקים לנדוד במחוזות הצחיחים של אי הידיעה ומסתפקים מי יותר ומי פחות בהנאה של עצם התהליך. עצם הפעולה. המפגש עם הידוע מרגיע אותם ויוצר להם סביבה נוחה לקום בבוקר, לשתות קפה ולחזור ולעשות את מה שכבקר יודעים והרי לכם הצלחה...
אמן אמתי לא יכול לחוות הצלחה שלמה משום שכל סיום כזה או אחר של יצירה מיד מעלה בפניו את השאלות שלא הצליח לענות עליהם וכבר מופיעה לה יצירה חדשה שתנסה היא לפתור את הבעיה ולענות על מקצת השאלות שעולות
יתכן שהצלחה של אמן מקורה בניסיון החוזר ונשנה הזה לענות בכנות על השאלות שעולות.
ומי שאין לו אומץ להיות בחום של מטבח היצירה שיצא החוצה. יש יום יפה מתחת לשמש.

החיפוש אחר הטון הנכון

אחרי שלמדנו את האות הראשונה, הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא בלימוד הציור. הבנת האור והצל היא מהותית בלימוד ציור, בעיקר בציורים ריאליסטיים המתאפיינים בתיאור של האור. מי שמתבונן בציור חווה את האור והצל כחלק אינטגרלי באינפורמציה שמולו ורואה את הדברים כמובנים מאליהם. כל גוף, צורה או חלל מחזירים אור באופן שונה. העין שלנו אשר מכירה את המציאות, רגילה לתת שמות לכל דבר שהיא רואה. על כן, הרבה פעמים העין האנושית לא שמה לב לבהירות ולכהות של הדברים, כי היא כבר הסבירה לעצמה את מה שהיא רואה. ענבל - צבע שמן על בד בתהליך הציור רוצים לתת חשיבות עליונה למידת החזרת האור על ידי הגופים או במילים מקצועיות לטונאליות השונה של כל צורה אובייקט או חפץ בציור. אנחנו הרבה פעמים מדמים את הטונאליות בציור לטונים של מוזיקה. טון חלש או חזק, טון בהיר או כהה, טון סמיך או דליל וכדומה. ציור ריאליסטי שיהיו בו צבעים מרהיבים אך הטונאליות שלו (ביטוי האור) יהיה לקוי, לא ייתן את אותה תוצאה ריאליסטית שאנו רוצים. מכאן, שהדבר שיוצר באופן הכי משמעותי את תחושת המציאות בציור היא הטונאליות. הרבה יותר מאשר הצבע. את הטונאליות ניתן ללמוד רק דרך התבוננות מעמיקה וכאן הקושי הגדול כי לא מתורגלים בזה. אז מה עושים? מתרגלים שוב ושוב, חוקרים, בודקים ולא מפסיקים ללמוד. רק כך נוכל להצליח לדמות את תחושת האור בציורנו. האקדמיה לציור פיגורטיבי || 054-8170020

שנה חדשה שפה חדשה

לימוד ציור דומה ללימוד שפה חדשה, כדי לעשות את זה נכון חייבים להתחיל ביסודות. כמו שלא נוכל לקרוא מילים או משפטים לפני שלמדנו את האותיות, לא נוכל להתחיל לצייר בלי שנעבור מספר שלבים חשובים. הטענה כי מי שרוצה לצייר כל שעליו לעשות הוא לשבת ולצייר ולאט לאט ישתפר וילמד, אינה נכונה בדיוק כמו שאם נשאיר ילד בלי ללמד אותו איך אומרים נכון את המילים הוא יישאר עילג כל חייו. כמו בלימוד שפה חדשה, יש להתחיל במילה הראשונה ואחריה להתקדם הלאה. אז בעברית יש לנו את האות א' ובאנגלית את האות A, אך מה היא האות הראשונה בציור? רישום היא אלף, ההתחלה. גם כשאין בהישג ידנו נייר ועיפרון, תמיד ניתן ללמוד רישום באמצעים שונים ומגוונים – למשל לקחת מקל ולסמן באמצעותו על החול או לחלופין להוציא פחם מהמדורה ולסמן איתו על עץ או על קיר. הרישום הוא חלק משפת הסימנים שהיא לאין ערוך עשירה יותר משפת המילים, ומכיוון שזאת שפה צריך ללמוד אותה. הרישום כהגדרה מכיל הרבה תת סעיפים כמו קומפוזיציה- ארגון החלל, פרספקטיבה- יצירת תחושת עומק על מישור דו ממדי, טקסטורות, הצללות ועוד.  שיטות הרישום רבות ומגוונות כמו למשל: רישום קו חיצוני (קונטור), רישום כתמים של צל, רישום בגריעה (מריחת השטח בפחם ורישום עם מחק), רישום המתייחס אל המבנה התלת מימדי וכזה שמחפש להראות את הטופוגרפיה של הגוף למשל. ברישום אנחנו מחפשים לצייר את מה שאנחנו יודעים שהוא כבר קיים. למשל, אם נלמד את כל אותם המקומות בגולגולת שבהם ישנה בליטה שמחזירה הרבה אור, בהתבוננות שלנו בעת רישום פורטרט נחפש את הנקודות האלה. זאת על מנת להמחיש את התלת ממדיות של הראש ובכך נצליח ליצור את התחושה הריאליסטית. מי שלא לומד את המבנה , לרוב לא ישים לב ויחווה תסכולים רבים. אין להפחית בחשיבות של לימוד רישום, אצלנו באקדמיה לציור פיגורטיבי הדגש הראשוני הוא על הרישום כתנאי להמשך הלימודים והעמקה בעולם הציור. במאמר הבא אביא בפניכם מספר טיפים והמלצות ללימוד רישום.

ציור נוף עם מכוניות

האמת שהיה לי בראש לצייר עם הרבה צבע.

כבר הרבה זמן יש לי תחושה שהמשטח של הציור שטוח. משהו לא ממש עובר עם הצבע הרזה.

כמה שהציור מדויק ו"נכון", עדיין משהו חסר.

חשבתי משחה. לטבול את המכחול בצבע שעל הפלטה ולהעביר אל הבד. פעולה יומיומית של כל צייר שזה עיסוקו.

אבל עכשיו צריך גם נושא טוב.

בזמן האחרון אני מנסה לצייר בצבעי מים ולא מעט מכוניות.

יצאתי לטיול עם הטלפון והכלבה בשבת קיצית של תחילת החורף וממש מאחורי המוסך של הגושרים היו מונחות בהזמנה שלוש מכוניות כמו משתזפות במש , בצורה טבעית ללא איפור או משחת הגנה מחכות מתמסרות. עשיתי שניים שלושה צילומים וידעתי שיש חומר.

החלטה נוספת שלקחתי הייתה לסיים את הציור ביום אחד. ואם אפשר אפילו בפחות. ללכת עם הנחת המשחה על הבד כמה שיותר מהר מצד ובנוסף,הגבלת הזמן מייצרת חובת ריכוז . למרות שעבדתי מצילום עדיין רציתי להרגיש את תחושת הדחיפות כשעובדים באור יום מול הנושא והשמש בתנועה.

חיה משהו טוב בהחלטות האלה. המחשבה הבאה הייתה שאם משהו לא יראה לי למחרת אפשר לעשות עוד ציור.

מישהו פעם אמר שעדיפות הרבה התחלות של ציורים מסיומים בודדים.

וכל יום הרי הוא התחלה של ציור חדש מבד לבן.

רישום

יצאתי לתאילנד באוגוסט 2015 מצויד בערכה עם חצובה מתקפלת שעליה הרכבתי את הלוח עליו מדביקים את הנייר לצבעי מים.  .מדף הוספתי שיהיה נוח לפאלטה והתמקמתי סמוך אל הנהר הפינג שחותך צפונית את העיר העתיקה של צ'יאנג מאי.

 הנושא פשוט- נהר מצד אחד, גדה מצד שני. סירה עברה אחרי שהתחלתי להניח את הצבעים על הנייר וחשבתי שיהיה מאוחר להוסיף אותה.

לא היו הרבה פרטים. שטחים גדולים , קצת השתקפויות על פני המים, שמים מעוננים שנתנו קצת עניין בחלק העליון.

עברתי משם לגדה ממול והמבט עכשיו היה דרומה, כשמאחורי העיר מתנשאים ההרים שעל אחד מהם מקדש דוי-סו-טפ. 

בערב, במלון הסתכלתי בציורים וחשבתי לעצמי שציור נוף עם צבעי מים מחייב דיוק מרבי ברישום, בקומפוזיציה. מעל הכל אני חייב לבדוק את הגודל של הגופים, הבתים, הדמויות והנוף שנכנסים לנושא של הציור. גדול מדי מחטיא את המטרה כמו גם אם הדברים נעלמים בתוף בדף.

במקום אחר אמרתי שצריך לצייר 1000 ציורים בצבעי מים על מנת להתחיל להבין את המדיום החמקמק והבלתי נשלט הזה.

אז נשארו כמה ציורים לצייר עד האלף הראשון.

איך ציור פנים חושף בפנינו את הדרך שעשה הצייר כשהוא עושה ציור פנים מול מודל

לפני כמה ימים פגשתי אישה שעיקר עיסוקה הוא הכנת אוכל שלא כמוני שאני מתעסק בציור פנים. שאלתי אותה אם היא רואה משהו מקשר בין ציור ואוכל והיא מיד אמרה לי שהסידור של האוכל על הצלחת לפני ההגשה זה בדיוק כמו ציור פנים. צריך לשים לב לכל הפרטים ולהיות מדויק. שאלתי אותה למה הכוונה להיות מדויק אז היא אמרה שכמו בציור פנים יש פרטים שמאוד חשובים לתיאור הדמות, כך יש משמעות לשילובים של האוכל על מנת ליצור מנה מגובשת, טעימה ואסתטית.

את הציור פנים שמשמאל ציירתי  מתוך מטרה ברורה לדייק  כמה שיותר בפרטים. האור על המצח הגוון הבהיר של קבוצת השערות הדקות במפגש של השיער והמצח, הבזקי האור המוקרן על חישוקי העגילים והקפלים הרבים של החולצה נתנו לי הרבה תת-נושאים בתהליך של ציור הפנים הזה.

התחלתי את הציור מול המודל והמשכתי לאחר מכן עם עזרה של מספר תמונות שישלימו לי את האינפורמציה וישמרו את הזיכרון שלי טרי...

ציור פנים זאת מלאכה מיוחדת שמצריכה לימוד. אפשר כמובן לקחת עיפרון ולהתבונן בפנים של מישהו ולעשות את הצורות כפי שהן משתקפות אבל כמו כל חוקר טוב שיודע לשאול את השאלות הנכונות על מנת להוציא מהחשוד שלו את האינפורמציה הרצויה, כך על הצייר לשאול את השאלות הנוגעות לתיאור הפנים שלפניו על מנת להראות בדיוק מרבי את פרטי הפנים . יש טכניקה מאוד פשוטה שניתן ללמוד אותה במספר מפגשים או באופן מרוכז בסדנאות של שלושה ימים. את הטכניקה הזאת אנחנו מלמדים בהצלחה כבר כמה שנים ויש תוצאות מרשימות למתמידים.

מבנה הסדנאות באקדמיה לציור שומר על קצב התקדמות מהקל אל הכבד מהרחוק אל הקרוב מהכלל אל הפרט. גם בחירת החומרים מאפשרת התמודדות ברת- השגה עם הפנים שאנחנו מנסים לצייר. חומרים רכים כמו עפרונות, פחם, שילובים של גירים לבנים וצבעוניים עם רישומי הפחם מאפשרים לנו התנסות חווייתית בדרך אל הציור בצבעי שמן.

כל אחד יכול לצייר זאת אינה קלישאה ובמקרה פגשתי היום במוסך מישהו מהעובדים שסיפר לי שזה חלום חייו ללמוד לצייר ובכיתה ה' הוא היה "אלוף" לדבריו אלא שמאז לא יצא לו לגעת בזה. נפרדנו כשהוא מבטיח לי  כי בהזדמנות הראשונה הוא מגיע לשיעור ניסיון...

בינינו, אני יודע שכל אחד היה רוצה לדעת קצת יותר על ציור פנים וגם על עצמו ולהיות באווירה הקסומה של סטודיו לציור. תנו לעצמכם מתנה ובואו ללמוד ציור פנים כי אלו החיים היחידים שלכם.