איך ציירתי (לא באמת) את אפרים קישון

בשנת 2000, ממש בשדה התעופה, אבי, מנוחתו עדן, הגיש לי את הספר "נקמתו המתוקה של פיקסו" מאת אפרים קישון, ואמר לי: "שיהיה לך משהו לקרוא במטוס".

במטוס אכלתי, ישנתי והתרגשתי, אבל לקרוא את הספר לא ממש הצלחתי.

כמו כל הדברים שיצאו מהמזוודה בלופט המאובק בברוקלין, ניו יורק, גם הספר הצליח איך שהוא למצוא את עצמו בתוך הערימה שליד הרדיאטור. חלפו כמה חודשים עד שיום ראשון מהורהר אחד, מצאתי את עצמי חסר מעש ורצון בלתי מוסבר לנקות את הסטודיו.

כבר במהלכים הראשונים, התגלה לו הספר ומייד מצאתי את התירוץ המתבקש להפסיק לנקות. התמקמתי ליד החלון המזרחי, על הכורסה שמצאתי באחד מלילות רביעי - היום שבו תושבי הרחוב רשאים להוציא פסולת במימדים גדולים לרחוב.

כבר בשורות הראשונות נשביתי בשפתו הרהוטה של קישון וביכולתו לשזור אינפורמציה והומור בתוך המילים. לא אלאה אתכם בכל הסחות הדעת שהיו לי תוך כדי קריאת הספר, אך מובן לכל קורא שורות אלה, שהשלמת הקריאה לא ארכה זמן רב מדי.הציניקנים היו אומרים שהתלהבתי.

וכמנהג הימים ההם, חיפשתי על גב הספר את כתובת בית ההוצאה ושלחתי להם מייל שברצוני להודות למר אפרים קישון על תרומתו להשכלה האמנותית שלי.

לא איחרו הימים לבוא, וקיבלתי מכתב תשובה ותודה מאפרים קישון בעצמו. כחלק מהיחסים הנבנים בינינו, הצעתי שכמחווה להנאתי מהספר, אשמח מאוד לצייר את דיוקנו. אפרים ענה לי במכתב קצר בלשון זו: "תודה רבה לך על הצעתך. לכשעצמי, לא הייתי כל כך רוצה, אבל אני בטוח שאשתי תשמח".

מייד קפצתי על ההזדמנות ואמרתי שבחודשים יולי ואוגוסט, אהיה בחופשה בארץ ואשמח להיפגש על מנת לעשות מספר תצלומים ולהתקדם עם הציור. וכך היה. באחד הימים החמים של יולי 2004, הגעתי לביתו שבפאתי תל אביב ומייד הוזמנתי על ידי הזוג אל חדר העבודה בקומה השניה, שם הראה לי אפרים את אין ספור הספרים שלו שתורגמו ל-69 שפות.
נראה לי שהיה טרוד ורצה לכתוב כמה דברים ואמר לנו - לאשתו ליסה ולי - שניקח את הזמן שלנו ונעשה את הצילומים שלכבודם הגעתי.

ירדנו למטה, הסתובבנו סביב הבית, בגינה, במטבח, בסלון, מתחת לעצי הפרי, ליד הפרחים, ותוך כדי שיחה מרתקת, הפקנו ביחד סדרה אין סופית של צילומים. בסוף בחרנו אחד עם פרח.

הודיתי להם על הכנסת האורחים ופניתי בחזרה אל הסטודיו להתחיל לצייר. כעבור מספר חודשים נפגשנו שוב, על מנת למסור להם את הציור. נכנסנו לסלון ופתחתי בידיים רועדות את העטיפה מעל הציור. אפרים וליסה נראו מופתעים ומאושרים למראה התוצאה. שתינו לימונדה, פטפטנו קצת, ואפרים אמר שהוא יעשה הדפס של הציור כדי שאחד יהיה איתם בשוויץ והשני בבית בתל ברוך. חשבתי שזה רעיון נחמד.

עמדתי לעזוב וליסה הציעה שתלווה אותי אל השער. בהגיענו אל השער, כשאני עומד כבר על המדרכה, וליסה מחזיקה ביד אחת את השער פתוח וביד השניה את העמוד, היא אומרת לי באנגלית במבטא אוסטרי: "אתה יודע, שכשאפרים אמר לך שהוא לא היה שמח, אבל שאשתו תשמח, הוא התכוון שאשתו תשמח שתצייר אותו".

וככה ציירתי (לא באמת) את אפריים קישון.

איך מוכרים ציורים

רביעי בבוקר 08:15, אני בדרך מזרחה לבדיקת שיניים אצל הרופא שלי. ברדיו נאבקים 88FM והבלוטות' מהטלפון שלי מי לוקח את הבכורה. אני לוחץ רדיו רדיו רדיו והטלפון מחזיר מלחמה. בסוף, מסונוור מהשמש של הבוקר, בלי לשמוע אפילו שיר אחד מלא, אני מגיע לרופא שאומר לי: "תמשיך ככה, הכל בסדר". 

על השולחן במרפסת של הגלריה השארתי ציור עם חתימה רטובה. כל זאת על מנת שהוא יספיק להתייבש עד שיבואו לאסוף אותו. 

רבע לשמונה בבוקר, הכלבה כבר הספיקה לרחרח את המרפסת לפני שאני מנסה לטפס את המדרגות. עוד לפני שאני מספיק לפתוח את המחשב, להדליק את האור ולהדליק את המיחם, קופצת בצעדים קלילים אישה טרוטת עיניים ומכריזה בקול: "באתי לראות ציורים". 

הדלקתי את האור, הצבעתי על הקירות והמשכתי בשגרת הבוקר, פחי אשפה, הדלקת אורות, מיחם ב-ON וקצת להזיז ימינה ושמאלה כני ציור. "אני מאוד אוהבת פורטרטים", היא אומרת. אמרתי לה שיש כאן על הקירות וגם בגלריה הקטנה. היא התחילה להוריד מהקירות, לשים ולהסתכל. "כמה זה?", היא שואלת. אמרתי לה שלסבתא של הילדה הצעתי את זה ב-2,500 ש"ח. "אני נורא אוהבת את זה, אבל יקר לי". 

"יש כאן משהו מההדגמה המצולמת שעשיתי לפני כמה שנים, אולי זה ימצא חן בעינייך", אני מנסה. "כן, תוריד, אני רוצה לראות אותו גם". 

"וזה ממתי?" היא שואלת ומצביעה על ציור על הקיר. "זה מהתקופה שלי בניו יורק", אני משיב. "וזה?", היא שואלת. "זה גם" אני אומר.

"אני חושבת שאלך למרכולית ואחשוב". עושה צעד אחורה וחוזרת שוב: "דוקא הראשונה שהסתכלתי עליה, היא זאת שמוצאת חן בעיניי. בכמה תעשה לי את זה על הבוקר?", היא שואלת. אמרתי לה שאני עושה בכל שעה באותו מחיר. 

"אבל אתה עושה לי את זה בתשלומים, כן?", היא מנסה. סיכמנו על שלושה. תשלומים. 

באמצע הבוקר היא חזרה לאסוף את הציור. החתימה עדיין קצת רטובה, אז לצערי לא יכולתי לתת לה את זה בעטיפה מהודרת. היא הבטיחה שתחזור מחר בבוקר, כי אולי יבוא לה עוד משהו. אולי...

וככה מוכרים ציורים. 

הדגמת ציור פורטרט, שמן על בד

הצלחה מהי

לא שואלים אותי אבל כאילו כן שואלים כי אחרת מה פתאום להתחיל לכתוב על משהו כזה רחב אם אף אחד לא שאל אותך אבל את זה למדתי מעזר ויצמן שזה כבר שייך לסיפור אחר שאולי יהיה מקום מתאים לשתף אבל עכשיו לעצם העניין כי הצלחה זה מושג שצריך בחינה מדוקדקת קצת יותר מהגיג פה הגיג שם ובאמצע היום לא ממש בא לי להתפנות ולהעמיק יותר מדי בכל המשמעויות של הצלחה אלא להאיר משהו מאוד מסוים על הצלחה של אמנים שמין הסתם אין לי אלא את הניסיון שלי לנסות להצליח או לפחות לחתור למשהו שנראה לי יתאים להגדרה הזאת של הצלחה. כי אמן, יוצר הוא קודם כל אדם שחי באזור חוסר הודאות באופן תמידי. רוצה לומר שכל פעולה שנעשית יש גם "הצעות" לעשות משהו אחר וזה כבר קושי בפני עצמו. מצד שני אפשר להגיד שמי שמתעסק ביצירה מין הסתם יוצר משהו שאינו קיים. והקושי בראש וראשונה זה להעביר את הדברים מהדמיון אל החומר ולראות אין מגשרים על הפערים האלה שיש לפעמים נראים קטנים אבל לרוב אם אתה כן עם עצמך אתה מבחין מיד שיש עוד הרבה מה להזיז ימינה או שמאלה על מנת שזה יהיה יותר נכון למה שנוצר ויותר מתאים למימוש הרעיון. ישנם יוצרים שחוזרים פעם אחר פעם על אותה היצירה והופכים את עצמם לבעלי מלאכה. הם מפסיקים לנדוד במחוזות הצחיחים של אי הידיעה ומסתפקים מי יותר ומי פחות בהנאה של עצם התהליך. עצם הפעולה. המפגש עם הידוע מרגיע אותם ויוצר להם סביבה נוחה לקום בבוקר, לשתות קפה ולחזור ולעשות את מה שכבקר יודעים והרי לכם הצלחה...
אמן אמתי לא יכול לחוות הצלחה שלמה משום שכל סיום כזה או אחר של יצירה מיד מעלה בפניו את השאלות שלא הצליח לענות עליהם וכבר מופיעה לה יצירה חדשה שתנסה היא לפתור את הבעיה ולענות על מקצת השאלות שעולות
יתכן שהצלחה של אמן מקורה בניסיון החוזר ונשנה הזה לענות בכנות על השאלות שעולות.
ומי שאין לו אומץ להיות בחום של מטבח היצירה שיצא החוצה. יש יום יפה מתחת לשמש.

החיפוש אחר הטון הנכון

אחרי שלמדנו את האות הראשונה, הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא בלימוד הציור. הבנת האור והצל היא מהותית בלימוד ציור, בעיקר בציורים ריאליסטיים המתאפיינים בתיאור של האור. מי שמתבונן בציור חווה את האור והצל כחלק אינטגרלי באינפורמציה שמולו ורואה את הדברים כמובנים מאליהם. כל גוף, צורה או חלל מחזירים אור באופן שונה. העין שלנו אשר מכירה את המציאות, רגילה לתת שמות לכל דבר שהיא רואה. על כן, הרבה פעמים העין האנושית לא שמה לב לבהירות ולכהות של הדברים, כי היא כבר הסבירה לעצמה את מה שהיא רואה. ענבל - צבע שמן על בד בתהליך הציור רוצים לתת חשיבות עליונה למידת החזרת האור על ידי הגופים או במילים מקצועיות לטונאליות השונה של כל צורה אובייקט או חפץ בציור. אנחנו הרבה פעמים מדמים את הטונאליות בציור לטונים של מוזיקה. טון חלש או חזק, טון בהיר או כהה, טון סמיך או דליל וכדומה. ציור ריאליסטי שיהיו בו צבעים מרהיבים אך הטונאליות שלו (ביטוי האור) יהיה לקוי, לא ייתן את אותה תוצאה ריאליסטית שאנו רוצים. מכאן, שהדבר שיוצר באופן הכי משמעותי את תחושת המציאות בציור היא הטונאליות. הרבה יותר מאשר הצבע. את הטונאליות ניתן ללמוד רק דרך התבוננות מעמיקה וכאן הקושי הגדול כי לא מתורגלים בזה. אז מה עושים? מתרגלים שוב ושוב, חוקרים, בודקים ולא מפסיקים ללמוד. רק כך נוכל להצליח לדמות את תחושת האור בציורנו. האקדמיה לציור פיגורטיבי || 054-8170020

שנה חדשה שפה חדשה

לימוד ציור דומה ללימוד שפה חדשה, כדי לעשות את זה נכון חייבים להתחיל ביסודות. כמו שלא נוכל לקרוא מילים או משפטים לפני שלמדנו את האותיות, לא נוכל להתחיל לצייר בלי שנעבור מספר שלבים חשובים. הטענה כי מי שרוצה לצייר כל שעליו לעשות הוא לשבת ולצייר ולאט לאט ישתפר וילמד, אינה נכונה בדיוק כמו שאם נשאיר ילד בלי ללמד אותו איך אומרים נכון את המילים הוא יישאר עילג כל חייו. כמו בלימוד שפה חדשה, יש להתחיל במילה הראשונה ואחריה להתקדם הלאה. אז בעברית יש לנו את האות א' ובאנגלית את האות A, אך מה היא האות הראשונה בציור? רישום היא אלף, ההתחלה. גם כשאין בהישג ידנו נייר ועיפרון, תמיד ניתן ללמוד רישום באמצעים שונים ומגוונים – למשל לקחת מקל ולסמן באמצעותו על החול או לחלופין להוציא פחם מהמדורה ולסמן איתו על עץ או על קיר. הרישום הוא חלק משפת הסימנים שהיא לאין ערוך עשירה יותר משפת המילים, ומכיוון שזאת שפה צריך ללמוד אותה. הרישום כהגדרה מכיל הרבה תת סעיפים כמו קומפוזיציה- ארגון החלל, פרספקטיבה- יצירת תחושת עומק על מישור דו ממדי, טקסטורות, הצללות ועוד.  שיטות הרישום רבות ומגוונות כמו למשל: רישום קו חיצוני (קונטור), רישום כתמים של צל, רישום בגריעה (מריחת השטח בפחם ורישום עם מחק), רישום המתייחס אל המבנה התלת מימדי וכזה שמחפש להראות את הטופוגרפיה של הגוף למשל. ברישום אנחנו מחפשים לצייר את מה שאנחנו יודעים שהוא כבר קיים. למשל, אם נלמד את כל אותם המקומות בגולגולת שבהם ישנה בליטה שמחזירה הרבה אור, בהתבוננות שלנו בעת רישום פורטרט נחפש את הנקודות האלה. זאת על מנת להמחיש את התלת ממדיות של הראש ובכך נצליח ליצור את התחושה הריאליסטית. מי שלא לומד את המבנה , לרוב לא ישים לב ויחווה תסכולים רבים. אין להפחית בחשיבות של לימוד רישום, אצלנו באקדמיה לציור פיגורטיבי הדגש הראשוני הוא על הרישום כתנאי להמשך הלימודים והעמקה בעולם הציור. במאמר הבא אביא בפניכם מספר טיפים והמלצות ללימוד רישום.

ציור נוף עם מכוניות

האמת שהיה לי בראש לצייר עם הרבה צבע.

כבר הרבה זמן יש לי תחושה שהמשטח של הציור שטוח. משהו לא ממש עובר עם הצבע הרזה.

כמה שהציור מדויק ו"נכון", עדיין משהו חסר.

חשבתי משחה. לטבול את המכחול בצבע שעל הפלטה ולהעביר אל הבד. פעולה יומיומית של כל צייר שזה עיסוקו.

אבל עכשיו צריך גם נושא טוב.

בזמן האחרון אני מנסה לצייר בצבעי מים ולא מעט מכוניות.

יצאתי לטיול עם הטלפון והכלבה בשבת קיצית של תחילת החורף וממש מאחורי המוסך של הגושרים היו מונחות בהזמנה שלוש מכוניות כמו משתזפות במש , בצורה טבעית ללא איפור או משחת הגנה מחכות מתמסרות. עשיתי שניים שלושה צילומים וידעתי שיש חומר.

החלטה נוספת שלקחתי הייתה לסיים את הציור ביום אחד. ואם אפשר אפילו בפחות. ללכת עם הנחת המשחה על הבד כמה שיותר מהר מצד ובנוסף,הגבלת הזמן מייצרת חובת ריכוז . למרות שעבדתי מצילום עדיין רציתי להרגיש את תחושת הדחיפות כשעובדים באור יום מול הנושא והשמש בתנועה.

חיה משהו טוב בהחלטות האלה. המחשבה הבאה הייתה שאם משהו לא יראה לי למחרת אפשר לעשות עוד ציור.

מישהו פעם אמר שעדיפות הרבה התחלות של ציורים מסיומים בודדים.

וכל יום הרי הוא התחלה של ציור חדש מבד לבן.

רישום

יצאתי לתאילנד באוגוסט 2015 מצויד בערכה עם חצובה מתקפלת שעליה הרכבתי את הלוח עליו מדביקים את הנייר לצבעי מים.  .מדף הוספתי שיהיה נוח לפאלטה והתמקמתי סמוך אל הנהר הפינג שחותך צפונית את העיר העתיקה של צ'יאנג מאי.

 הנושא פשוט- נהר מצד אחד, גדה מצד שני. סירה עברה אחרי שהתחלתי להניח את הצבעים על הנייר וחשבתי שיהיה מאוחר להוסיף אותה.

לא היו הרבה פרטים. שטחים גדולים , קצת השתקפויות על פני המים, שמים מעוננים שנתנו קצת עניין בחלק העליון.

עברתי משם לגדה ממול והמבט עכשיו היה דרומה, כשמאחורי העיר מתנשאים ההרים שעל אחד מהם מקדש דוי-סו-טפ. 

בערב, במלון הסתכלתי בציורים וחשבתי לעצמי שציור נוף עם צבעי מים מחייב דיוק מרבי ברישום, בקומפוזיציה. מעל הכל אני חייב לבדוק את הגודל של הגופים, הבתים, הדמויות והנוף שנכנסים לנושא של הציור. גדול מדי מחטיא את המטרה כמו גם אם הדברים נעלמים בתוף בדף.

במקום אחר אמרתי שצריך לצייר 1000 ציורים בצבעי מים על מנת להתחיל להבין את המדיום החמקמק והבלתי נשלט הזה.

אז נשארו כמה ציורים לצייר עד האלף הראשון.

איך ציור פנים חושף בפנינו את הדרך שעשה הצייר כשהוא עושה ציור פנים מול מודל

לפני כמה ימים פגשתי אישה שעיקר עיסוקה הוא הכנת אוכל שלא כמוני שאני מתעסק בציור פנים. שאלתי אותה אם היא רואה משהו מקשר בין ציור ואוכל והיא מיד אמרה לי שהסידור של האוכל על הצלחת לפני ההגשה זה בדיוק כמו ציור פנים. צריך לשים לב לכל הפרטים ולהיות מדויק. שאלתי אותה למה הכוונה להיות מדויק אז היא אמרה שכמו בציור פנים יש פרטים שמאוד חשובים לתיאור הדמות, כך יש משמעות לשילובים של האוכל על מנת ליצור מנה מגובשת, טעימה ואסתטית.

את הציור פנים שמשמאל ציירתי  מתוך מטרה ברורה לדייק  כמה שיותר בפרטים. האור על המצח הגוון הבהיר של קבוצת השערות הדקות במפגש של השיער והמצח, הבזקי האור המוקרן על חישוקי העגילים והקפלים הרבים של החולצה נתנו לי הרבה תת-נושאים בתהליך של ציור הפנים הזה.

התחלתי את הציור מול המודל והמשכתי לאחר מכן עם עזרה של מספר תמונות שישלימו לי את האינפורמציה וישמרו את הזיכרון שלי טרי...

ציור פנים זאת מלאכה מיוחדת שמצריכה לימוד. אפשר כמובן לקחת עיפרון ולהתבונן בפנים של מישהו ולעשות את הצורות כפי שהן משתקפות אבל כמו כל חוקר טוב שיודע לשאול את השאלות הנכונות על מנת להוציא מהחשוד שלו את האינפורמציה הרצויה, כך על הצייר לשאול את השאלות הנוגעות לתיאור הפנים שלפניו על מנת להראות בדיוק מרבי את פרטי הפנים . יש טכניקה מאוד פשוטה שניתן ללמוד אותה במספר מפגשים או באופן מרוכז בסדנאות של שלושה ימים. את הטכניקה הזאת אנחנו מלמדים בהצלחה כבר כמה שנים ויש תוצאות מרשימות למתמידים.

מבנה הסדנאות באקדמיה לציור שומר על קצב התקדמות מהקל אל הכבד מהרחוק אל הקרוב מהכלל אל הפרט. גם בחירת החומרים מאפשרת התמודדות ברת- השגה עם הפנים שאנחנו מנסים לצייר. חומרים רכים כמו עפרונות, פחם, שילובים של גירים לבנים וצבעוניים עם רישומי הפחם מאפשרים לנו התנסות חווייתית בדרך אל הציור בצבעי שמן.

כל אחד יכול לצייר זאת אינה קלישאה ובמקרה פגשתי היום במוסך מישהו מהעובדים שסיפר לי שזה חלום חייו ללמוד לצייר ובכיתה ה' הוא היה "אלוף" לדבריו אלא שמאז לא יצא לו לגעת בזה. נפרדנו כשהוא מבטיח לי  כי בהזדמנות הראשונה הוא מגיע לשיעור ניסיון...

בינינו, אני יודע שכל אחד היה רוצה לדעת קצת יותר על ציור פנים וגם על עצמו ולהיות באווירה הקסומה של סטודיו לציור. תנו לעצמכם מתנה ובואו ללמוד ציור פנים כי אלו החיים היחידים שלכם.

איך מציירים פורטרט

סטיבן עשהאל מורי ורבי מהאקדמיה לציור בניו יורק אומר שצריך לדעת לגנוב מציירים גדולים רעיונות ועוד יותר חשוב לשמור על המציאות האלה. במהלך היצירה השוטפת אני עסוק כל הזמן בלעשות יותר טוב את מה שמעניין אותי והחיפוש התמידי הזה מהו הדבר הנכון עכשיו לעשות מייצר את ההמשכיות. לפעמים אני נתקע עם איזה רעיון לא פתור או שאלה איך ממשיכים מכאן. יש רגעים שהתשובה מגיעה מאוד מהר ויש כאלה. הפחות נעימים שצריך לחכות עד שזה יגיע. עכשיו אני מגלה שיטה חדשה שמונעת ממני את החיכיון הזה, את התקופה שמשהו לא עובד וכביכול אין מוצא.

אז אני חוזר לבסיס. כמו שחקני קבוצה שמתרגלים פעם ועוד פעם לעשות משהו ובמהלך המשחק הדברים לא זורמים להם כמו שהם רוצים ואז ניתנת האפשרות לחזור אל התרגול הבסיסי על מנת לייצב את המערכת וליצור מציאות של תנועה. של יצירה ואפילו לרגע קסום אחד אולי שליטה

אז החלטתי היום לנסות משהו מהדברים הבסיסיים האלה שגורמים למוח להסתכל מחדש, לעיניים להתחדד ולחושים     התעורר.   ציור מתוך התבוננות בגולגולת.

    ככה פשוט. חמישה צבעים ולבן על הפאלטה ונכנסים למוד של ציור והתבוננות. כל נגיעה יש לה משמעות.

אני חושב שאת הרעיון הזה אני חייב לעשות ביחד עם התלמידים בסדנת פורטרט הקרובה בקייץ

.

מחכה בקוצר רוח לראות את התוצאות.

סדנת טכניקות ציור פורטרט בשמן

יופיים של הפנים מתגלה במלואו כשמציירים אותם. משיכות המכחול, שילוב הצבעים, התנועה והאווירה שמסביב לפורטרט משווים לו יופי מיוחד ומדגישים את שהטבע נתן לכל אחד ואחת.

בסדנת ציור פורטרט נלמד לצייר את המרכיבים השונים של הפנים, נתבונן בראש כמכלול ונפרק אותו לפרטים השונים שבו. נלמד לצייר עין אף פה ואוזניים, נחפש את הקשר והתנועה שיש בין בכתפיים הצוואר והראש ונלמד ליצור את המבט מיוחד של כל פורטרט. המשתתפים בסדנה יזכו לקבל כלים מצוינים שיאפשרו להם המשך עבודה לאורך זמן הרבה אחרי שהסדנה תיגמר.

יום א-רישום פחם- סקיצות מהירות וקומפוזיציה על הדף

רישום עיפרון- בלוק-אין של הראש בקווים ישרים

רישום בצבע אחד—חסימת האור-צל על הפנים הצוואר והכתפיים

יום ב- רישום על פי צילום- רישום עיפרון, בלוק אין של האור והצל

ציור בצבע אלא-פרימה לפי התמונה.

יום ג- ציור פורטרט- מרישום לצבע עד שלמות

רשימת חומרים:

בדים לציור- 30X40, 35X45 

מכחולים: פילברט  בריסל מס: 2, 4, 6, 8, 10. רצוי שניים מכל אחד

מכחול עגול בריסל מס: 2, 4

מכחול סייבל עגול: מס : 3

צבעי שמן:

לבן טיטאניום

צהוב נאפולי

צהוב אוקר

כתום קדמיום

אדום קדמיום לייט

אדום אליזרין

אדום אוקסייד שקוף

חום סיינה

חום אמבר טבעי

כחול אולטראמרין

ירוק וירידיאן

ניתן להוסיף לרשימה מה שרוצים.

חומרי רישום-פחם, עפרונו, מחק

ספר סקיצות

גליל נייר- מומלץ ויוה- לניגוב המכחולים.

פאלטה וכוסיות לשמן וטרפנטין

שמן וטרפנטין לציור

סכין ציור-לפאלטה ולציור

הסדנה הקרובה 'טכניקות ציור פורטרט בשמן' תתקיים באקדמיה לציור פיגורטיבי בקיבוץ הגושרים בתאריכים 20-21-22/7/2014  בין השעות 8:30-15:30

שלושה ימים מרוכזים של לימוד ושיכלול יכולות הרישום.

פרטים:

nir.amir@gmail.com

054-8170020

רישום בשיטת בלוק-אין

'בלוק-אין' תנועה

לפני עשר שנים שכרתי דירה קטנה עם שני חדרים בקומת קרקע שאל המרפסת שלה היה צמוד עץ שסק. אחרי כמה חודשים הוא נתן פרי. זה היה בחודש מאי. מהקיבוץ של פעם אני זוכר שהיינו קוטפים תפוזים בחורף. אז תפוזים חורף ושסק אביב. ככה אני מכיר את הפירות ומצפה להם בכל עונה וזמן קבועים. מלאכת הציור קצת שונה מעונות השנה אבל גם בה- אם רוצים להגיע לתוצאות יש סדר ותהליך והכנה ופריחה וניצנים ואחר כך הפרי מופיע. זה יכול להיות בעיפרון פחם או צבע אבל הסדר הנכון מוביל לפרי יפה ובשל ותאווה לעיניים. שיטת ה'בלוק-אין' ברישום מכוונת לתוצאה הטובה ביותר ומתבססת על רישום מתוך התבוננות במודל ושלב אחר שלב, מהקל והברור אל המורכב מוביל אותנו התהליך אל התיאור המדויק של הדמות. שליטה בשיטה זו מאפשרת אין סוף אפשרויות ציור ורישום בכל מדיום ונותנת גישה קלה ומהירה לתיאור הנושא. כל צייר מחפש את הדרך הקצרה ביותר לסיים את שלב הרישום ולהגיע לשלב הצבע ולסיים את המלאכה.  שיטת ה'בלוק –אין' הינה הטובה והמהירה ביותר. שלושה ימים אינטנסיביים מול מודל יעניקו כלים בסיסיים וטובים למתחילים ויאפשרו לתלמידים מתקדמים העמקה ושליטה טובה יותר ברזי הציור.

רישום של 3 שעות בשיטת בלוק-אין

תוכנית סדנת רישום מודל 'בלוק-אין'

יום ראשון רישום מהיר בפחם ועיפרון חיפוש התנועה של הדמות

רישום קו האמצע להדגשת הקומפוזיציה

רישום מעטפת ביד חופשית

לימוד פרופורציות ונקודות מרכזיות בגוף האדם.

יום שני רישום בלוק-אין- התרכזות במעטפת בקווים ישרים

בלוק אין על פחם עם מחק- וויפ-אווט

בלוק-אין תנוחת עמידה ארוכה

בלוק-אין של צורת הצל

יום שלישי בלוק אין תנוחת עמידה וחסימת הצל

בלוק-אין תנוחת ישיבה ארוכה רישום גמור

הפרדה של אור וצל

רשימת חומרים:

• פחם טבעי דק
• מחק לפחם- אפור
• עפרונות רישום- 2H, H, HB, 2B,4B, 6B
• בלוק רישום Strathmore  סדרה 400 נייר לא לבן
• ניירות לבנים 120 גר' לרישום
• ספר סקיצות
• גיר פסטל לבן/ עפרון פסטל לבן.

הסדנה הקרובה בשיטת בלוק אין תתקיים באקדמיה לציור פיגורטיבי בקיבוץ הגושרים בתאריכים 6-7-8/7/2014  בין השעות 8:30-15:30

שלושה ימים מרוכזים של לימוד ושיכלול יכולות הרישום.

פרטים:

nir.amir@gmail.com

054-8170020

את האקליפטוס הזה התחלתי לצייר בנוף- ממש מולו, קצת דרומה ומזרחית בזווית של השעה חמש וחצי, ז"א אם הוא אמצע השעון אז המקום שלי ביחס אליו ביחס לכביש המקביל הוא חמש וחצי. לא שזה משנה משהו לגבי הציור אבל בנוף הרבה פעמים חשוב איפה עומדים ביחס לנושא. קו העין ממש על המפגש של הגזע והשדה וכל החזית מתדרדרת אל המסגרת התחתונה של הציור- ציפור כמובן רואה את העץ הזה אחרת לגמרי. והוא גם יראה הרבה יותר קטן אם למשל הייתי עומד על סולם או מיכאלזון שקוטפים איתו פרי מעצים גבוהים. אז פתאום מתברר שאכן ישנה חשיבות איפה עומדים כשרוצים לתאר משהו וישנה חשיבות איך נרצה לתאר את הנושא שלנו.

צילמתי אותו כמובן בשטח. הכוונה הייתה לסיים במקום אבל התברר שזה יומרני מדי. כזה עץ שעמל שנים להגיע לפסגות ונשגבות שכזו ראוי שיקבל קצת יותר תשומת לב מכמה שעות באמצע חול המועד פסח שהיה עלינו לטובה...

ואני עוד אחזור לשם לברר פעם או יותר נוספות איך מציירים איקליפטוס- וכל האנטומיה שלו שלמשל שונה לחלוטין באופן קיצוני אמנם מברוש למשל.- בצילום העלים נראים כמו כרוביות. בבוקר- בטיול עם הכלבים ראיתי איקליפטוסים ליד גדר המערכת עם עלים שנופלים כלפי מטה שאם היו יותר ארוכים היו מזכירים ערבה בוכייה. אז שלא נבכה ונמשיך לחפש איך מציירים איקליפטוס כי זה מה שיש כאן הכי הרבה וזה יפה.

Painting Italy 2013

The Tibber
Amir nir - oil on canvas
Italy 2012

A quick stroll round the Duty Free, an early-morning coffee by the fountain dripping from above.  Just a few moments later and the wheels break away from the ground, the view changes through the oval frame of the plane window, and the fascinating journey begins.

The stewardess tells us to straighten up our seats and the Rome Colosseum revolves below as we come in to land.

The air-conditioned minibus is already waiting at the terminal exit, and soon pushes northwards to the gentle landscapes of Tuscany.

A view from The Retreat

Real Italian espresso at the roadside, one more hour and we’re already in the magical scenery, getting to know the area, and organizing ourselves in the guest rooms in time for a light meal. And, a moment later, we’ll begin the first painting…
 

Room at The Retreat

At dinner, red wine, pasta and roasted vegetables brighten our day, followed by a fascinating art lecture.
The stone-walled room and pampering bed invite us to sleep till morning, saturated with Italy, its sights and sounds.

Seascaping

We go out into the landscape, enjoying art demonstrations and explanations of how to actually start a painting, and how to choose exactly what to paint out of all this beauty surrounding us.

In the afternoon, we travel to Ascoli to paint the sunset in the local piazza, framed by arches, drenched in light.

A typical Piazza

During the evening, after dinner, two hours of model drawing accompanied by wine, and then falling into bed with a smile…

Morning, and a drive to paint antiquities in the nearby Roman city. The Adriatic appears in the background, and we’ll soon be there, too. Lunch in the piazza, shaded by trees, and then back to work. 

A typical Piazza at night

In the evening, a lecture and demonstrations on mixing colors for landscape painting: each color and its place in the painting.

Morning again, and we drive out to paint by the sea. Boats, pier, seagulls and fishermen; an idyllic Italian scene. Maybe an accordionist will appear from somewhere…

Typical view

A fish restaurant at noon, because we can’t miss that out… and the accordionist…

In the evening we’ll learn about model painting and we’ll practice. Not everything is grapes, olives, sea and archaeology…

The Tuscan scenery absolutely invites a tour of its incredible vantage points. We’ll drive out with the minibus in the cool early morning hours to see the extraordinary landscapes, and to absorb the scents and colors.

A number of nice works have accumulated by now, fruit of our labor, and the time has come to put on a small exhibition, both to see the results and to be seen. There’s something to be proud of.

 

Now it’s a routine. We get up in the morning, eat breakfast, and immediately go out to paint in the surrounding vineyards and olive groves.

 

In the evening we go down to Ascoli to enjoy the cafés along the seafront.

And there’s really nothing to add about the journey back…

 

 

(This post in Hebrew פוסט זה בעברית)

For more details:nir.amir@gmail.com +972-(0)54-8170020

www.facebook.com/amirniracademy

מציירים איטליה 15-22/9/2013

סיבוב קצר בדיוטי פרי, קפה של מוקדם בבוקר ליד המזרקה הנוטפת מלמעלה. עוד רגע הגלגלים מתנתקים מהקרקע והנוף מתחלף לו מבעד למסגרת האובלית של חלון המטוס והמסע המרתק מתחיל.

נהר הטיבר בחבל אומבריה
שמן על בד
אמיר ניר
איטליה 2012

הדיילת מבקשת לישר מושבים והקולוסיאום של רומא מסתובב למטה לקראת נחיתה.

המיניבוס הממוזג כבר מחכה ביציאה מהטרמינל ומושך צפונה אל הנופים הרכים של טוסקנה.

אספרסו איטלקי אמיתי בצד הדרך ועוד שעה אנחנו כבר בנוף הקסום , מתרגלים לאזור ומתארגנים בחדרי האירוח לקראת ארוחה קלה ועוד רגע מתחיל הציור הראשון...

יין אדום, פסטה וירקות אפויים מענגים את החייך בארוחת ערב שלאחריה הרצאה מרתקת על אמנות.



חדר אופייני
The Retreat
המקום בו נתאכסן ב 2013

החדר עם קירות האבן והמיטה המפנקת מזמינים להירדם לבוקר שכולו איטליה.

יוצאים לנוף וזוכים להדגמות והסברים על איך מתחילים ציור ואיך בוחרים מה לצייר מכל היופי הזה.

אחר הצהריים נוסעים לאסקולי לצייר את השקיעה בפיאצה המקומית המוקפת קשתות ומוצפת אור.

ציור בנוף איטלקי

בערב, אחרי הארוחה, שעתיים של רישום מודל בליווי יין וצונחים על המיטה עם חיוך...

בבוקר נוסעים לצייר עתיקות בעיר הרומית הסמוכה.

ברקע נראה הים האדריאטי שנגיע אליו בקרוב. ארוחת צהריים בפיאצה בצל העצים וממשיכים במלאכה.


 




סירה
שמן על בד
אמיר ניר

בערב הרצאה והדגמות על ערבוב צבעים בנוף. כל צבע והמקום שלו בחלל הציור.

בבוקר נוסעים לצייר ליד הים. סירות, מזח, שחפים ודייגים.

פסטורליה איטלקית. אולי יופיע משום מקום אקורדיוניסט...




ציור בפיאצה אופיינית

מסעדת דגים בצהריים כי אי אפשר בלי...

האקורדיוניסט...




בערב נלמד ונתרגל ציור מודל. לא הכול ענבים וזיתים ים ועתיקות...



השתקפות אופיינית ברחוב איטלקי

סביבת טוסקנה מזמינה סיור בנקודות תצפית מיוחדות.

עם המיניבוס נסייר בשעות הבוקר הקרירות להתרשם מהנופים המיוחדים ולספוג את הצבעים והריחות.



כבר מצטברות להן מספר עבודות יפות פרי עמלנו והגיע זמן לעשות תערוכה קטנה לראות ולהראות את התוצרת. יש במה להתגאות.



ציורים מתייבשים באוויר הפתוח
איטליה 2011

עכשיו זאת שיגרה.

קמים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר ומיד יוצאים לצייר בכרמים ובמטעי הזיתים שמסביב.

בערב יורדים לאסקולי לבלות בבתי הקפה שלאורך הים



ועל הדרך חזרה אין מה להוסיף...

 

(פוסט זה באנגלית This post in English )

 

פרטים והרשמה
nir.amir@gmail.com
054-8170020