יום ראשון, 10 באפריל 2016

הצלחה מהי

לא שואלים אותי אבל כאילו כן שואלים כי אחרת מה פתאום להתחיל לכתוב על משהו כזה רחב אם אף אחד לא שאל אותך אבל את זה למדתי מעזר ויצמן שזה כבר שייך לסיפור אחר שאולי יהיה מקום מתאים לשתף אבל עכשיו לעצם העניין כי הצלחה זה מושג שצריך בחינה מדוקדקת קצת יותר מהגיג פה הגיג שם ובאמצע היום לא ממש בא לי להתפנות ולהעמיק יותר מדי בכל המשמעויות של הצלחה אלא להאיר משהו מאוד מסוים על הצלחה של אמנים שמין הסתם אין לי אלא את הניסיון שלי לנסות להצליח או לפחות לחתור למשהו שנראה לי יתאים להגדרה הזאת של הצלחה. כי אמן, יוצר הוא קודם כל אדם שחי באזור חוסר הודאות באופן תמידי. רוצה לומר שכל פעולה שנעשית יש גם "הצעות" לעשות משהו אחר וזה כבר קושי בפני עצמו. מצד שני אפשר להגיד שמי שמתעסק ביצירה מין הסתם יוצר משהו שאינו קיים. והקושי בראש וראשונה זה להעביר את הדברים מהדמיון אל החומר ולראות אין מגשרים על הפערים האלה שיש לפעמים נראים קטנים אבל לרוב אם אתה כן עם עצמך אתה מבחין מיד שיש עוד הרבה מה להזיז ימינה או שמאלה על מנת שזה יהיה יותר נכון למה שנוצר ויותר מתאים למימוש הרעיון. ישנם יוצרים שחוזרים פעם אחר פעם על אותה היצירה והופכים את עצמם לבעלי מלאכה. הם מפסיקים לנדוד במחוזות הצחיחים של אי הידיעה ומסתפקים מי יותר ומי פחות בהנאה של עצם התהליך. עצם הפעולה. המפגש עם הידוע מרגיע אותם ויוצר להם סביבה נוחה לקום בבוקר, לשתות קפה ולחזור ולעשות את מה שכבקר יודעים והרי לכם הצלחה...
אמן אמתי לא יכול לחוות הצלחה שלמה משום שכל סיום כזה או אחר של יצירה מיד מעלה בפניו את השאלות שלא הצליח לענות עליהם וכבר מופיעה לה יצירה חדשה שתנסה היא לפתור את הבעיה ולענות על מקצת השאלות שעולות
יתכן שהצלחה של אמן מקורה בניסיון החוזר ונשנה הזה לענות בכנות על השאלות שעולות.
ומי שאין לו אומץ להיות בחום של מטבח היצירה שיצא החוצה. יש יום יפה מתחת לשמש.


3 תגובות:

  1. נהנית לקרוא
    תמציתי ונוגע בבטן הרכה של חווית היצירה
    אהבתי את הסיום

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה שירה!! גרמתי לחזור ולקרוא מחדש...:)

      מחק